אזכרה במלאת 13 חודשים

עוז. ענווה. פשטות.
מי שקורא את הכתבים שלך יכול לדמיין שמדובר בכריזמט דגול שהולך וכל רגע פנוי נותן נאומי בר כוכבא לכל דורש.
אבל עמיחי קודם כל היה בנאדם.

רגיש.נעים. ענו בצורה בלתי רגילה. אדם ענק, אבל כמה שהוא ענק- תמיד מסתכל בגובה העיניים,בגובה לב. לא משנה מי אתה, בן כמה ואם אתה מספיק מגניב בשביל להיות חבר שלו או לא.
הרעים האלה תמיד יודעים לקחת את הכי טוב.
הפעם הם לקחו באמת את הכי טוב שיש. הביאו ביצוע ימי שמם.

שלמדנו ביחד פעם אחת באתי להעיר אותך בצהריים וראיתי שאתה מאוד עייף. שאלתי אותך מה קרה סיפרת לי בדרך אגב שהוא קם ב4 לפנות בוקר להתאמן בדיונות במרכז, ואז חוזר ומתחיל את סדר היום שלו ב7 בבוקר בתפילה בישיבה כרגיל, כמובן, בלי לספר לאף אחד.
גם את זה שהלכת עם חולצות ארוכות נהגת להסתיר ולא לדבר על זה, שלא ישגעו אותך על השרירים.
עמיחי זה קודם כל חיוך. זה קודם כל חיבוק, וחיבוק חזק.
זה קודם כל לשאול מה שלומך בטון שבאמת רוצה לשמוע.
זה לרשום לעצמו ביומן שהוא צריך לדבר עם האחות או עם חבר שבמשבר רגע ובאמת לעשות את זה.
זה לפני סדר צהריים להחביא את החוברת שבה כתב כי הוא לא רוצה שישגעו אותו על זה.
זה השטותניק של חיקויי ביבי, והרב פרץ איינהורן, של מי אתה ליד ונינו ולצחוק עליי במצפה אילן שאני הכי זייפן בארץ בחלילית.
זה אדם שהטבח בהגנ"ם בגוליס סיפר שבלי לדעת איך קוראים לו ,מהכרות של שבוע, הוא זכר אותו הבנאדם הכי זהב שהוא פגש בחיים.

את הכאב של המשפחה האדירה שלך והקרובים כנראה אי אפשר למלא.
אבל אנחנו מבטיחים למשהו אחד.
"המקום ינחם אתכם"
המקום שעמיחי השאיר בלב של כל כך הרבה אנשים בדרך. השאיר וחתם בהד שזור נצח.
הרושם העז והכמעט תת מודע שחרוט אצל כולנו ממך.
העוז והעניוה, שילוב העומק והפשטות, העדינו העצני המטורף שלך והבירור האמיתי לעומק-
אותם אנחנו מבטיחים להמשיך.
מבטיחים לנטוע בליבנו קצת יותר עצי עמיח.
עצים של גבורה ורגישות. התמדה ונחישות.
עצים של עוז וענווה.
עצי ברוש ועצי ערבה.
ואם האור האדיר הזה של עמיחי תמיד יהיה השורשים שלנו-
תהיו בטוחים שיצאו רק פירות מתוקים