אני עוד אביא לך אבן מלבנון…

מה שעשינו זה לשבור בתים של חלונות כדי להיכנס, ואז סריקה של כל החדרים, ותוך כדי לחפות.
היו בתים שהיינו בהם טיפה יותר זמן, כי אם היו שם אזרחים צריך יותר להבין לאן ללכת.

לא בהכרח פגשנו את המחבלים. אני הייתי הקלע חוד, וקססה וונינו היו אחרינו,
אז כל חדר שאנחנו לא סרקנו הם סרקו. כי צריך רביעייה. אז הוא היה ממש בתוך העניינים.
כולנו היינו קצת באטרף, לא יודעים מה קורה, בכל זאת פעם ראשונה…
אז לא נראה לי שהכי שמנו לב. באיזשהו שלב הסתכלתי אחורה וראיתי שהם שם,
אז הסתובבתי מיד חזרה, הבנתי שאני לא צריך לדאוג.

הוא שמר על קור רוח. אני הייתי די מאחורה ומהרגע שנכנסנו לכפר עזה ועלינו על התלולית שם,
חטפנו כמות גדולה של אש. וזאת פעם ראשונה שנקלענו לכזה מצב, שיורים עלינו.
אני הייתי עם הקלר, ווונינו וקססה היו מדלגים לפניי ואז אני אחריהם בעקב ,
זה היה שטח סבוך ומיוער. הבנתי שיזהו אותנו ואני קצת נכנסתי ללחץ,
ובהמשך פשוט הסתכלתי עליו, מתפקד טוב, וזה השפיע גם עליי לתפקד גם כמו שצריך.

לוחמים שעברו דברים אמרו שצריך לדעת איך להתנהג בפעם הראשונה שיורים עלייך
והוא ללא ספק היה אותו לוחם קר רוח שעבד כמו שאימנו אותנו.

כשעמיחי היה מ"כ אז הוא הביא לי ולאלעד רובים ועשינו על הדשא גלגול כזה,
אני הייתי נגב ואז הוא עשה "אש אש אש אש אש" אלעד בדילוגים, נגב דלג,
ואז " אש אש אש אש" שלושים מטר, במעלה השלוחה, ואז היה היינו חייבים להיות בשקט,
להיות חייל טוב ואז למקומות חדשים אש אש אש אש אש כאילו זה היה ממש מצחיק איך שהוא דיווח על זה.

אמא שלי בלבנון במקור אז הוא אמר לה-'אני עוד אביא לך אבן מלבנון…'