המית נשמתי שירת מכאובי

המית נשמתי שירת מכאובי
גלים ואדוות של כאב
וגעגוע
ושמחה
גלים של השלמה וחום
שמתפרצים וגואים
אל תוך חדרי הלב
מכים בחוזקה
ממלאים כל חור
שביב של תקווה
שאולי
זה חלום ואתה תחזור
והאהבה לא פוסקת
וגעגוע לא מרפה
עמיחי
במותך גילית את דמותך
לעוד מאות ואלפי ורבבות אנשים
מסרת את הנפש
בקור רוח פלאי, כמו שתמיד חלמת
הרוח נשארה
גווילים נשרפים אותיות פורחות באוויר
עשרות, מאות של גווילים שאינם.
אבל הרוח נשארת, האותיות מתוות דרך
דם חדש זורם, פיתחו שערים
לתחיית עצמות לצמיחה והתחדשות
מילים שכתבת שחיים ונושמים

כתב: בניה ונינו