לראות שנושמים טוב
ואז מתקדמים לעמוקים
מעיין לוי- מהישיבה בברוכין
אני מעיין, למדתי עם עמיחי בשיעור בישיבה בברוכין.
לא היינו הכי קרובים אבל אני זוכר דבר אחד- שהיה לו לב ענק. אספר סיפור ממש קטן אמנם אבל שממחיש את זה(כי הגדלות נמצאת בפרטים הקטנים)-
לעמיחי היה רכב מוזהב קטן כזה. כל פעם שמישהו היה צריך רכב, עמיחי ישר היה נותן. פעם אחת הייתי צריך רכב בדחיפות, וניסיתי להשיג אותו לבקש רשות ולא הצלחתי להשיג אותו. אז בגלל הדחיפות הרבה לקחתי את הרכב בלי אישורו. אני זוכר שהייתי בטוח באותו רגע שהוא יסכים, זה היה וודאי לחלוטין אצלי שהוא יאשר לי ולכן העזתי לקחת את הרכב. לאחר כמה זמן הוא ענה ואמר כמובן שאפשר.
מבחינתי הדבר הקטן הזה – זאת הגדלות שהייתה לו, עדות ללב הגדול שהיה לו.