עמיחי אחי ראיתיך ביסוריך, אמנם תמיד היה בך חיות שמחה ואור פנימי מיוחד,
אבל מי שבאמת הסתכל, ראה איזה דוק של עצבות כאדם שמחזר אחרי אבידתו,
הרבה אנשים שמצאו חלק מאבידתם חיים עם זה בטוב
אבל אתה אחי היקר לא יכלת לחיות עם ה97% לא היית מוכן להסתפק בפחות מ100%,
אם לא 110%. אבל אבידתך הייתה קשה להשגה, ואתה נפלת וקמת, קמת ונפלת.
ודווקא כשהיית בצבא ולא סתם היא נמצאה בצבא כי עמיחי אחי הרבה אנשים יודעים
להיות גדולים בישיבה לא שם ניכרה המיוחדות שלך, גדולתך שכשהיית בצבא ידעת
לראות מבעד לכל המאצ'ו, הקאדרים, האגו, התחרותיות, והאפרוריות את המהות, את הגודל.
וכשהייתי אצלך שבת אתה זהרת אני ראיתי את השלימות על פניך,
לא שלמות של אדם שהוא מושלם ולא טועה, אלא שלמות של אדם שמצא את אבידתו
והולך ומשתלם כשהאמת ממלא את אישיותו, וכמה זה הקרין אותה שלמות,
ואני בטוח שאותה אמת נתנה לך את הכוחות להתגבר על כל האתגרים שנתקלת בהם.
לא שהפסקת לפול או להתלבט מה נכון ומדויק בשבילך,אבל האמת שלך זהרה מלפניך
ומילאה אותך עצמה, עצמה ייחודית רק לך, ואני רואה אותך יושב שם למעלה עם גדולי הדורות,
שותה בצמא את דבריהם, ומדי פעם שלא יהיה רשמי מדי, נותן שם איזה חיקוי טוב
שגם הם לא מתאפקים מלהעלות חיוך.
אז יומולדת שמח אחי היקר בטוח שאתה גאה בנו שם מלמעלה נוח בשלום (אני בטוח שלא לא פשוט לך לנוח)
ובעז"ה לא רק נגשים את החלום שלך לאבן בלבנון, בעז"ה האבן תהיה לבית
והבית לערים "ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר
כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך"
(ובנימה אישית אני כרגע במילואים בקיבוצים באיזור אצבע הגליל מסתובב בין הישובים
ואנשים שכל חייהם האמינו בשלום ובדו קיום נראה שהם בשוקת שבורה,
לעניות דעתי אנחנו לקראת שינוי עומק…)
בשורות טובות ויום הולדת עצמתי