ריצה לע"נ עמיחי הי"ד
יוצא לריצה כל הגוף תפוס וכואב ובכל זאת מחליט להמשיך.
ברגעי קושי גדולים בריצה שכבר שום משפט כמו: "הקושי זמני, זה יעבור" לא עזר
ואפילו שיר מקפיץ ושמח לא מועיל והגוף נותן את אותותיו. זועק למנוחה.
מה שהחזיק אותי ונתן לי כוחות זה הדמות של עמיחי
שלצערי נחשפתי אליה יותר לאחר מותו על קידוש ה' מאשר בחייו.
וכשאני נזכר בדמותו, בפניו המחייכות העדינות אך מלאות עוצמה וגבורה
אני מתמלא בכוחות גדולים. עוד צעד ועוד צעד, "לא לוותר. לא לוותר. לא לוותר.
לתת 100% תמיד" בגבורה ובשמחה גדולה.
תמיד להרחיב את מרחב היכולות שלנו, להתקדם תמיד!