תמיד דאג שיהיה לנו טוב, שנהיה שמחים

יוחאי זפרני- חניך וחבר

בשבוע הראשון שהגעתם לקצרין, ידידיה ירקוני קרא לעמיחי לבוא לעבוד אצלנו בגינה- עשו לנו דשא סיננטי, אני הייתי בסוף כיתה ז' כמובן שרציתי להיות שם וללמוד איך עושים כל דבר וכו, בשלב מסוים ידידיה היה צריך לעבוד במקום אחר אז נשארו אני ועמיחי כמה שעות לעבוד לבד, שם זכיתי להכיר אותו בפעם הראשונה והתחלתי להיכסף למי האדם הגדול הזה, בשלב מסוים שאלתי אותו כמה הוא משלם לך? והוא אמר לי לא יודע, הגעתי כי הוא ביקש, מה נרוויח מזה זה משהו אחר.

הגיע השלב של ארוחת הצהריים ואמא שלי מעדכנת אותם שהיא הולכת לקנות שווארמה, רק שיגידו מה רוצים לשים בלאפה, ועמיחי? "מה פתאום" באתי לעבוד, אני לא לוקח ממכם כלום, כמובן שלא ויתרנו ואמא שלי שמה משהו קלאסי בלאפה, וגם שזה היה מוכן הוא לא היה מוכן לשבת איתנו, בשניה האחרונה דחפתי לו ליד, אבל לימד אותי מה זה מוסר עבודה הכסף לא כזה מעניין אותי, ומה שלא מגיע לי- אני לא צריך לקבל."

יום אחד עמיחי קרא לי לעבוד איתו ועם חבר שלו מדימונה שהם היו בכיתה יא אצל אבא שלו בבית ספר, אחרי העבודה, הם יצאו לטייל בטרקטורון, והוא הזמין אותי להצטרף אליהם, קצת התפדחתי, הרגשתי שאני נדחף לטיול, לא רציתי להיות חניך מציק בטיול עם חבר, אבל הם עודדו אותי אז זרמתי, בהלוך אמרתי שאני אסע בטרמפים, והם יסעו על הטרקטורון ביחד למעיין- עין עלמין.

בחזור, היה שם איזה ילד שביקש סיבוב, למרות שלא היה כ"כ זמן, עמיחי עשה לו סיבוב לשמח אותו.

אמרתי שנחזור כמו שבאנו, אני בטרמפים והם שניהם בטרקטורון, מספיק זה לא קל לטרקטורון שניים, אבל עמיחי לא ויתר והוא רצה שכולם ניסע ביחד. חלק מהנסיעה נסענו שלושה ביחד, וכל הזמן בדקנו שאין פנצ'ר, וחלק מהנסיעה הורדנו מישהו ועשינו הלוך חזור, ועוד היינו זקוקים לחילוץ קטן בסוף, אבל באמת היה לו חשוב שכולם יהנו ונהיה ביחד..

כמובן שאחר כך הוא הזמין אותי להצטרף אליהם גם לארוחת ערב בבית שלו ולראות איתם חגיגה בסנוקר שכל הסרט הוא מחכה את הדמויות.

סיפור פשוט שמתאר כ"כ הרבה-

שנה שעברה חבר מהישיבה שלי שלמד בדימונה בא אלי ואמר לי שהוא ראה את ונינו היום בעלי והם דיברו, התקשרתי אליו ישר- "ונינו אתה פה?" והוא אמר "יוחאי נשמה מחילה מיהרתי ממש, הייתי חייב להוריד משהו ולנסוע".. התבאסתי, עד שהוא פה, רציתי לדבר איתו קצת..

לפני שבת כשאני עולה למקום שלי לבית מדרש אני רואה עוגיות של בית מונחות לי במקום, זה היה עוגיות שונינו הביא לי..

אחרי זה הבנתי, שאחרי שהוא נסע הוא עבר בחומוס אליהו ליד עלי, שאל מי מהחבר'ה מהישיבה שלי ודאג שיעבירו לי עוגיות לפני שבת..

תמיד דאג שיהיה לנו טוב, שנהיה שמחים. הוא הרגיש שקצת התבאסתי, וישר עשה מה שיכול כדי לתקן.