בניה, איתי וכל משפחת ונינו היקרים

בניה, איתי וכל משפחת ונינו היקרים!

הלב כואב. כאב לאומי, כאב פרטי. העם שחטף מכה קשה וכואבת, והמשפחה שאיבדה את היקר מכל.
יש מבט והרגשה כלשהם של חושך ואפילה. אבל בתוך כל זה יש אלומת אור חזקה,
שמסנוורת ומאירה למרחקים גדולים. העוצמה שאתם משדרים, האהבה, החוזק,
קבלת הדין באמת ואהבה. הידיעה, ההבנה והנכונות הברורה לכך שאתם כמשפחה
ואנחנו כאומה מקריבים "על מגש הכסף" ומקיימים בעצמנו "בקרובי אקדש" מעוררת השראה ומחזקת כל כך.
הזעקה העוצמתית של קדושת החיים, קיום "ובחרת בחיים" מהדהדת, מחלחלת ומלמדת שיעור עוצמתי.

את עמיחי לא הכרתי, (מכיר קצת מחברים ומסיפורים, ועכשיו מהקבוצה של הסיפורים)
וכבר מהמעגלים החברתיים שומעים על דמות גדולה, ענקית ומופלאה,
ואין ספק שגם בלי להכיר ורק קצת לראות ולשמוע מהצד, מבינים איזו זכות העולם הזה זכה,
איזו נשמה ענקית ומיוחדת הייתה פה. צדיק שבישם את העולם, פלא ונשמתו פלא גדול.
אנחנו נתחזק כעם וכפרטים, ניקח איתנו דברים מהנשמה המופלאה הזו, שזכינו
שתהפוך את העולם למקום טוב ומדהים יותר ממה שהוא ורק נעלה ונתעלה.

לצערי חוויתי חווית אובדן אישי וקרובה, יודע כל שלב וכל הרגשה שאתם מרגישים וחושב עליכם המון.

אם תרצו ויתאים לכם מוזמנים תמיד להתקשר, באהבה גדולה ולב פתוח.

אתם גיבורים ועוצמתיים, וממלאים את עמ"י בכוחות ועוצמות. תמשיכו בקריאה החזקה שמוכיחה *שעמ"י- חי!!!*