המורה חרות אהובה,

המורה חרות אהובה,
למרות שהשבעה נגמרה עדיין רציתי לרשום לך.
משתתפת בצערך הגדול שלכם וכואבת איתכם עד כמה שאני יכולה להבין.

את עמיחי לא הכרתי ומההספדים שלכם ומכל הסיפורים בקבוצה
אני פשוט כל פעם מחדש נפעמת מגודל האישיות העצומה שלו ומהרצונות הגדולים והשאיפות שלו,
מאז שאני בקבוצה ושומעת את הדברים האלו עליו אני מנסה להיות טובה יותר
ולחשוב איך הוא היה נוהג בסיטואציה,
והלוואי שאצליח לקחת מהטוב העצום שלו וליישם בעצמי אפילו במעט בעז"ה.

רציתי גם להגיד שאתם משפחה מדהימה עם עוצמות מטורפות, גבורה,
ואת התכונות הרבות שאמרתם על עמיחי אפשר לראות גם בך ובכל אחד מהאחים שלך.
מחבקת ומחזקת,
מן השמיים תנוחמו בעזרת ה'.
♥️