מני יקר, שלום לכם

מני יקר, שלום לכם.

מה שלומכם ?
שמעתי מתהילה מה היה בלוויה, קראתי חלק מאמרותיו של עמיחי הי"ד. אין ספק שמדובר בנשמה גדולה ומיוחדת במינה,שידעה לשלב קודש וחול,לחבר שמים וארץ בכישרון נדיר כדוד מלכנו, המתפלל אל ה',המלמד ידיו לקרב, שלא ישוב עד כלותם, והמעיד על עצמו ש"חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך". גם אם בעיני אחרים ייפלא, בעיניי לא ייפלא. אלו נשמות של גאולה, השתולות בדור של גאולה ומביאות גאולה לעולם. אין לי מילות נחמה פרטיות. אני חושב שיש כאן חשבון כללי-לאומי נטו. הרב קוק באורות המלחמה מרים את המבט בפיסקה הידועה שלו ובאמירתו ש"כשיש מלחמה גדולה בעולם, מתעורר כח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים (מלשון לזמור ולכסח) הגיע, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם" וכמובן שתמיד זה יהיה קשור לגאולת ישראל ולארץ ישראל – "וקול התור נשמע בארצנו". אם על מלחמת העולם בה הראשונה כתב זאת ק"ו שהדברים אמורים על המלחמה הנוכחית.
בהמשך :"היחידים הנספים בלא משפט (פרטי אלא על פי חשבון לאומי), שבתוך המהפכה של שטף המלחמה, יש בה ממידת צדיקים המכפרת (ואין ספק שעמיחי שייך לקבוצת צדיקים זו). עולים הם למעלה בשורש החיים ועצמות חייהם מביא ערך כללי לטובה ולברכה אל כלל בניין העולם בכל ערכיו ומובניו".
"ולפי ערכה של המלחמה בכמותה ואיכותה, ככה תגדל הצפיה לרגלי משיח שבה".
בפרשת השבוע מסייימת הפרשה בנח. נח במובן מסויים חיפש נוחות. הציל עצמו ולא את דורו.
בנך היקר לא חיפש נוחות. הוא חיפש חיי אמת וערך, שעבורם כדאי לחיות ואף למסור נפש וכשנדרש לכך קיים זאת בעצמו בגדלות ובגבורה עילאית,כרבי עקיבא בשעתו, המייחד ומקדש את ה' ביציאת נשמתו, ואולי יש בזה ובכל החשבון הכללי נחמה,לך, מני- מנחם.
אני שולח לך מכאן את תנחומיי וחיבוק של אמת, כשאני כותב זאת בדמע על אבדן נשמה גדולה וטהורה אך בטוח בכוחותיך ובכוחות כל המשפחה להתעודד, להתנער מעפר אבלותכם ולשוב אל חיי יישע,יצירה ועשיה, מבורכים בשמחה וחדווה כשאורו של עמיחי מלווה אתכם לכל מקום.
אם הייתי בא, ספק אם הייתי מוציא מילה מרוב כאב. כך לפחות נחמתי נחמה פורתא.
ישועות ונחמות
שלא תוסיפו לדאבה עוד,
ומן השמיים תנוחמו.
אוהבך נפש
ש. ד.