סיפור הקרב ומקום נפילתו של עמיחי

ביום שבת וחג שמחת תורה כ"ב תשרי תשפ"ג 7.10.23. בשעה 6:30 נכנסו כ 3000 מחבלים לאורך כל הגבול עם רצועת עזה לתוך ישובים ובסיסים צבאיים והתחילו במסע רצח, ביזה, עינויים, אונס שכמותו היה בימים הכי אפלים בהיסטוריה של עם ישראל. מדינת ישראל הופתעה מההתקפה הקשה. המחבלים הגיעו עם אלפי רימונים, ארפיג'י, מקלעים כבדים, מוקשים ועוד ועוד (להראות שקף מידיעות אחרונות על כמות האמל"ח). בהמשך הצטרפו כ 1500 תושבי עזה- מבוגרים, ילדים ונערים למסע ההרג והביזה. 

באותה שבת עמיחי וצוותי עדני במגלן נשארים לשבת שמירה רגילה בבסיס היחידה בג'וליס ליד קרית מלאכי.

בשעה 7:16 מקבל הצוות של עמיחי הודעה על הקפצה לאירוע בטחוני, אף אחד עדיין לא מבין מספיק את גודל האירוע ואופיו ולכן עמיחי נדרש להביא ציוד רגיל המיועד ללחימה רגילה של מגלן כמו"כ מפאת הדחיפות הרבה החיילים לא חיכו שיחלקו להם אפוד קרמי נגד כדורים. לפני היציאה מהבסיס החיילים רואים תמרות עשן מאזור העוטף עילאי אומר להם "תסתכלו לשם, אנחנו הולכים להציל אותם, בשביל זה התאמנו"

בשעה 8:30 בערך הצוות יוצא לדרך על ג'יפ

מגיעים תחילה לשדרות, נתקלים בגופות של אזרחים לצד גופות של מחבלים עוברים בכמה בניינים לטהר אותם ואז נקראים להגיע בדחיפות לכפר עזה.

הכח מגיע לכפר עזה באזור השעה 10:00 בבוקר בין הכוחות הראשונים ופשוט נכנסים לקרב שלא ציפו לו. כמה עשרות חיילים מכלל הצוותים שהיו שם (סיירת מטכ"ל, עורב צנחנים, גולני, מגלן ועוד)  מול מאות מחבלים שעוברים בית בית ורוצחים יהודים באכזריות.