ערב טוב
אני מקווה שזה בסדר לכתוב לך.
שמי דוד ויזל, והדרכתי את עמיחי בקרית ארבע בכיתה ח' והלאה.
שמעתי על נפילתו בקרב והבשורה הכתה בי עצב.
רוצה למסור את תנחומינו מרחוק, לצערי לא יכולתי להגיע.
עמיחי היה חניך מוביל, במובן הכי חיובי שיש, תמיד דאג שהדברים שצריך לקרות קורים, עם קצת שטויות והרבה חן שבלט אצלו.
אהוב על כולם ואוהב, ומשם כוחו הגדול.
לכן בעל הרחמים, יסתירהו בסתר כנפיו לעולמים, ויצרור בצרור החיים את נשמתו,
ותעמוד לכל ישראל זכותו.
דוד ויזל.