רחלי יקרה
זו ל. ע., אחות של א. ד.
כבר כמה ימים שאני רוצה לכתוב לך ולא מוצאת מילים מההתפעלות על בנך הצדיק הי"ד.
את ונינו זכינו להכיר כבר בחייו.
בכל פעם שאביהוא סיפר עליו, הוא היה עם ברק בעיניים.
את המשפט "מי אתה ליד ונינו" הכרנו כבר מזמן…
ידענו שמדובר בבחור אציל נפש, מיוחד במינו ולא רגיל.
מאז הטלפון הכואב שפירק את כולנו פה ושבר לנו משהו בנפש, נכנסתי לקבוצה על עמיחי ומאז אני לא מפסיקה לקרוא עליו!
פתאום המשפט הזה מקבל משמעות עמוקה הרבה יותר.
בעלי יצא כבר בשבת בבוקר למילואים ואני נשארתי עם שני ילדנו הקטנים.
האינטנסיביות והמתח לא פשוטים אבל מה שנותן לי כח זה הבן שלכם ! עמיחי ונינו.
איך אפשר להתלונן אחרי ששומעים עליו , אחרי שרואים את אצילות הנפש שלכם בכל השבוע הזה.
הבית שלנו לא מפסיק לדבר עליו, לנסות לחיות אותו.
כל כך רציתי לבוא לנחם אתמול ולומר לך את זה פנים אל פנים.
אבל זה לא מתאפשר לי עם תינוקת יונקת ובן קטן.
אני רוצה לברך אותך, אתכם, מכל ליבי-
כמו שאתם מחזקים אותנו בכח שלכם, בעוצמות שלכם ובילד המדהים שלכם, כך נזכה כולנו לחזק אתכם,
לתת לכם כוחות לצלוח את המסע הזה בגבורה, באהבה, בתפילה, בכוחות מחודשים ובתעצומות נפש.
ברגעים אלו שאני כותבת לך, הבן שלי בן שנתיים וחצי ראה תמונה של עמיחי ואמר- הי הנה עמיחי של אביהוא.
ונראה לי ככה כל אחד מרגיש עכשיו.
שעמיחי היה של כל אחד ובמקביל היה של עם ישראל כולו.
בהערכה גדולה מאוד ובאהבה ללא היכרות קודמת.
ל. !