שלום אלומה

שלום אלומה.
זו א., את לא מכירה אותי..(: הזדמן לי להגיע לשלושים שארגנתם לזכר עמיחי.
אין לי זכות בכלל לכתוב לך את מה שאני עומדת לכתוב אבל בפשטות, זה מה שאני מרגישה.
אני רק רוצה להגיד לכם, שיצאתי מהמפגש הזה בידיעה שעמיחי כאן, נוכח ופועם.
האור שלו מהסיפורים עליו גורמת לי להרגיש שהוא נמצא כאן, שהאור שלו ממשיך.
כל המפעל שהקמתם בתוך חודש קשה מנשוא.. לא ברור לי איך עשיתם את זה.
אתם אנשים גדולים. באמת.

ואני מוצאת את עצמי ממשיכה לחשוב עליו, על תורתו, אמונתו וחייו הפשוטים ביותר-
מהסיפורים שהצלחתי לספוג מכם ומהחברים.
ואני יודעת שנחשפתי לקמצוץ ממה שהיה באמת, יש דברים שאי אפשר להעביר במילים..

לא הכרתי את עמיחי, אבל רק מלעמוד שם הרגשתי מחוברת אליו באופן עמוק-
הוא מרגיש חלק חי ופועם בתוך עם ישראל, בתוכנו. האור שלו חי.

זהו, חשוב לי להגיד לכם תודה, שזיכיתם אותי ועוד הרבה אנשים,
ושחשפתם בפנינו את דמותו של עמיחי, ואת האור שלו.
ובאמת האור הזה ממשיך.