אלומה, איזה עוצמות, איזה גדלות, עומק, ענווה. לשמוע את ההורים שלך,
להרגיש מאיפה עמיחי הגיע, להרגיש מעט מהנשמה הכל כך גבוהה ומיוחדת שלו.
בימים כאלו נותן עוצמה ואמונה גדולה כל כך. איזו נשמה מיוחדת, איזו עדינות מול נחישות, אבידה גדולה.
הכתבים שלו, והאור הגדול שמתגלה אחרי שנפל, מזכיר לי כשבן דוד שלי נהרג במהלך אימונים,
ונחשף השיר שכתב 'אני שייך', ואמרו לדודשים שלי, ההורים שלו, שהנשמה הכל כך מיוחדת הזו,
היתה מוסתרת בתוך הגוף, וכשהגוף נלקח, האור מתגלה ומאיר לכל עבר.
ומרגיש לי כמה זה נכון על עמיחי, כמה כח ומבט רחב זה נותן ךמי שפוגש באישיותו,
כמה אמונה בדרך שלנו של עם ישראל, בכך שאנחנו עכשיו חלק מתהליך גדול.
הקריאה הזו הנני.
אני נמצאת בקבוצת חיזוקים מעמיחי, ונפעמת, ומתחזקת.
ובטוחה שיחד איתי עוד אנשים רבים.
תודה לכם על שנתתם לעם ישראל לטעום מהעוצמות האלו.
בתפילה לגאולה שלמה במהרה.
נחמות והרבה כוחות הלאה