אני לא אשכח לך זאת

כשנודע לי על סיפור קרב הגבורה של עמיחי, נזכרתי מיד בסיפור קרב הגבורה
של דודי, פילון פרידמן, שנהרג בקרב על נבי יושע בשנת 1948, בהגנה על חייליו הפצועים.

לפני שנים, קראתי את "עיר היונה" של נתן אלתרמן, והשורות הבאות מאוד ריגשו אותי,
הרגשתי שהן נכתבו לאור סיפור הגבורה של פילון.
והנה הן מתאימות במדויק גם לסיפור הקרב של עמיחי כאילו ולא עברו יותר מ-70 שנים…

"הִשבע רק, רעי, אם יש יום ותנוח
ועברת ביתי, מה תאמר שם? כזאת:
הוא רדף-הבלים והיה רועה רוח,
אבל מת, כמו איש היודע עשות.
עד הבקר רעי, לא תקום בי עוד רוח,
אך עד בקר – אני לא אשכח לך זאת."

מתוך מחזור “עיר היונה”, נתן אלתרמן,
ובו “שירי עשרת האחים”

הפשט: אין לי ספק שהפצוע בו טיפל עמיחי לא ישכח לעמיחי, איך לחם על חייו.
והדרש: גם אני (וכולנו, למען האמת) פצועים… וגם עלינו יקום הבקר ללא רוח
אבל עד אז, עמיחי, אני לא אשכח לך זאת.