גם נשמתי בים הרוח מקום מנוחתה תנוע כשירת מלאכים.
עמיחי יקר ואהוב
עמיח שלי הנסיך
שיחו לאימי כי ששונה פנה
הבן אשר ילדה לתשעים שנה
היה לאש ולמאכלת מנה
אנא אבקש לה מנחם אנה
צר לי לאם תבכה ותתייפח
העוקד והנעקד והמזבח
זכיתי להיות אמא שלך 22 שנה
היית החבר הכי טוב שלי
הרגשנו אחד את השני בלי מילים
ואם חלילה לא היה לי מצב רוח
עשית הכל כדי ששוב אהיה שמחה.
עברנו יחד יד ביד את מסע חייך
תמיד חתרת למגע
דייקת תוך הקשבה פנימית מדהימה
איך להתקדם
איך להיות אדם שלם יותר.
ביום שישי ישבתי וכתבתי לך מכתב לסיום המסלול
כדי שיפתיעו אותך בסוף מסע הסיכה.
כל כך חלמת להיות כבר בסיום המסלול
להתחיל את ההכשרה של ערבה
היו לך עוד הרבה חלומות
וכל כך שמחת בכל התקדמות והתמקצעות ביחידה.
ציטטתי לך המכתב שכתבתי
את שכתב הרב קוק במוסר אביך.
בחרתי לכתוב לך על מידת הגבורה
ולא ידעתי את אשר ניבאתי.
“מכלל מדות הנפש. המחויבות אל השלמות, היא ג"כ מדת הגבורה, שהיא גבורת הנפש,
שא"א כלל שיהיה מבלעדיה שלם באמת בדעת ויראת ד'.
ומכלל מדת הגבורה הוא, שכל דבר שכבר הסכים בנפשו, שצריך להשתדל בו מצד חובת שלמותו,
תהי' ההסכמה חזקה אצלו, ולא יקוץ בכל פרטיה הרבים וגבורת נפשו תדריכהו,
שיעשה בחשק טהור את המעשים הגורמים לבצע תכלית נאה גם בהיותם בדרך רחוקה.
וצריך שמדת הגבורה תשלוט בנפש. שכל מה שהחליטה להתעסק בו בטוב לה תאחז בו ולא תרפהו,
ותגדל בה השמחה התמידית, המלאה מנוחה, של קביעות בעוז העלייה,
ואינה משתנית בכל עמקי מצולותיו ונבכי זרמיו.”
עמיח איזה גיבור היית. בכל משפט ומשפט אני מרגישה שהרב קוק מתאר את אישיותך.
וגם כאשר נבחרת לעלות לישיבה של מעלה עשית זאת בגבורה עצומה, כחייליו של דוד המלך. עוד בטרם נהרת הספקת להכריע חיילי אויב ולהציל נפשות של יהודים אהובים ויקרים.
אסיים בדברים שכתבת שנותנים לי כח ותקווה
ארץ ישראל! בין נופייך המדהימים ונחליך הרבים טבוע דם של נצחיות היהודים. נוף של עצים סלעים חול ו..דם של אהבה הקרבה ועוז האדם. הזיכרון כבר מזמן נהיה ניצחון של הרוח שנפצה כל חומה, ומשאיר לנו את ציווי החיים והאמונה. ליד המצבות השקופות רואים אנשים בוכים בכי תמרורים- על תמרורים שמכוונים אותנו, שמנשימים בעצמותינו דרך חיים של אידיאלים, מסירות לארץ, חלומות אבל בעיקר הבנה שאני עוד גחלת בתקומה.
וכך נראה בניינים חדשים קמים לתחייה, בנויים מיסודות פצועים שתוקנו,בבניין אחד תנשב רוח, רוח מוזרה כזו שמורכבת מהרבה כוחות שהופכים אותה לחזקה, תשדר גלים שינתבו לחיים מתוקנים.
הבניין השני יהיה מפואר, עזרה מאחדת שתיבנה מעזרה, ונתינה. הקודש יהיה מרכז אור לכולם, יאיר בפרטים הקטנים את העולם, יחובר בקשר ישיר למעלה ולמטה, הדיירים משני הבניינים יהיו מאוחדים, ויהיו מאירים באור גדול, אור קדוש. אור נצחי אור הגאולה.
עמיח אהוב הכי בעולמות!
סבתא מרים כבר מחכה לך, היא תדאג שלא יהיה לך קר ויש לה גם פרופוליס לשעת הצורך. ואל תתבייש בבקשה לבקש מסבא משה ללמוד יחד בחברותא. ואני סומכת על לאה שתראה לך את כל השבילים שנכונים לך.
שנזכה לגאולה שלימה לבניין בית המקדש ולתחיית המתים במהרה בימינו אמן