לראות שנושמים טוב
ואז מתקדמים לעמוקים
ונינו אח יקר שלי.
לצערי לא אזכה לבוא אליך מחר, לעמוד לצד כל עשרות האנשים שהיית להם להשראה, היית להם לחבר אמת, וכמובן לצד משפחתך האהובה.
אני אהיה קרוב אליך בלב, במחשבה , אי שם מגבול הצפון – אותו גבול שבו התבשרתי על נפילתך.
וכמו אז, גם היום אני יודע שאתה מסתכל עלי מלמעלה ואומר לי- נריה עזוב אותי, אתה עושה משהו חשוב יותר, את הדבר הכי חשוב.
ואני מביט למעלה ומבטיח לך אחי שאמשיך את המלחמה שהתחלת עד הניצחון.
מלחמה על הבית, על הארץ שכ"כ אהבת וחיית את תורתה הגואלת.
אחי, יצא לי להסתכל ביומן השיחות ולראות שוב שיחה שלא נענתה ממך בערב חג הסוכות.
לא הספקתי לחזור אליך ולעולם לא אספיק.
כמה הייתי רוצה את השיחה הזאת עכשיו, להתייעץ איתך על המשך השירות שלי, בכללי על החיים, לשתף ולשמוע ממך דעה צלולה ואידאליסטית שמחוברת לנפש ולעולם הפנימי- עצות ומילים שרק אתה ידעת לומר. ומיד אח"כ להקרע מצחוק עם ציטוטים מחגיגה בסנוקר (חחח עוד לא הייתה הכרעה מי מבינינו שולט יותר בסרט )
לפעמים עולה הגעגוע ומציף אותי, אבל יודע שאתה רוצה שנחייה, בשמחה בעוצמה. שנכה באויבנו עד חורמה ונהיה מלאים ברוח גבורה וניצחון.
מנסה אחי, אבל לפעמים זה קשה לשמור על הרוח ולא להישחק.
מה לעשות אני לא ונינו, אבל משתדל כמה שאני יכול. ומבטיח שאנסה.
אוהב אותך אחי, ומתגעגע אליך מאוד 💔
– נריה –