שלח לי עכשיו חבר של עמיחי הודעה שקיבל מחבר שהיה עם עמיחי בטירונות:
את האמת שלא יצא לי יותר מידי להכיר את עמיחי אבל כמה דברים שחשבתי שחשבתי שתשמחו לשמוע
בוא נגיד שמהטירונות אני לא זוכר הרבה נקודות אור אבל הקטע הזה הוא בהחלט אחד מהם
לקראת סוף הטירונות היה איזה התחממות בארץ ככה שהרחיבו את השמירות על הבאח
ככה יצא שהיה שתי עמדות במרחק של בערך עשרים שלושים מטר אחת מהשנייה אני ועמיחי עלינו ביחד..
עכשיו בגלל ששנינו היינו בישיבה תוך כמה דק' כבר התגלגלנו לדבר על נושאים משותפים והכל כמעט בצעקות
תאמת שהיה לי איתו איזה שמירה של שלוש שעות ושיחה מאוד מעניינת שאני זוכר שממש התרשמתי ממנה
באמת הרגשתי שהוא ממש מבין על מה אני מדבר והביא לי נקודות הסתכלות חדשות על סוגיות שאיתגרו אותי אז,
אני זוכר שבעיקר דיברנו על הקשר בין הקודש לחיים וכל המעבר מהישיבה לצהל שלא היה פשוט לפחות עבורי..
אני זוכר שהרגשתי ממנו כאילו איך בפשטות אצלו זה מתאחד באיזה עדינות ורוגע אצילי..
אחד הדברים שהגענו לדבר(או אולי לצעוק)עליהם לא זוכר איך זה על פיתוח כישרונות …….
כל-כך התרשמתי שכשחזרתי הביתה ישר הלוויתי לאח שלי כסף רק שיקנה גיטרה כמה שיותר מהר
עוד דבר שאני זוכר זה שהוא זרק לי איזה משפט בסגנון של "יש לי חברים שהתחילו לצאת ובאמת הם אמרו לי
שהם מרגישים קצת פחות מוכנים למסור את הנפש".
ואני זוכר שאמרתי לעצמי שמע וואלה מטורף כמה ברור ופשוט לו הנכונות למסור את הנפש
מקריאה בדברים שהוא כתב אני מאוד מתפעל בעיקר מהתמימות, הרצון האינסופי לתקן ולהיות יותר טוב
לעולם לא אשכח את החיוך,את השלווה ואת העדינות האצילית