"כי מדי דברי בו
  זכור אזכרנו עוד"

הנאמן לעצמיותו- בן חורין הוא..

משפחת ונינו,
הרבה זמן שרוצה לכתוב לכם כמה הדמות של עמיחי מאירה לי ומכוונת אותי. כמה אני רוצה להכיר ולנגוע ולשמוע יותר ויותר על הנשמה הגבוהה הזאת, על האישיות הגדולה. הכתבים שלו פשוט מחיים אותי, פותחים לי את הלב ואת הנשמה ומתיישבים שם עמוק.
הבוקר שמעתי שיעור של הרב ראובן ששון, והשיעור מאוד התכתב לי עם הדמות של עמיחי.
הרב הסביר על ההתחדשות- שזה בעצם התקדמות והתעלות בעצמיות האדם מתוך השייכות לקב"ה. הנק' הזו ממש התחברה לי למשפט שלו, ש"הייתי רוצה להתחדש כל יום". פתאום הבנתי אותו אחרת. כמה הייתה בו השייכות והחיבור והרצון לשוב אל מקור החיים.
צף לי גם השיר שהשמיעו ב30 (שעוד לא ברור לי למה הגעתי לשם) – "מתגעגעת האומה להופעתה, כוספת להתייחדותה, מתגעגעת לתכונתה, נכספת לנשמתה". ככ ניכרת בכתבים שלו תנועת התשובה הזאת, אל המקור, אל העולם בתיקונו, בתכליתו. תנועת ההתחדשות. מרגיש כמה הנשמה שלו הייתה מחוברת לאינסוף, כמה היא הבינה שהשאיפה הזאת למעלה היא ההתחדשות. לא רק ברמה הפרטית, אלא בכלל עם ישראל שהוא ככ חי אותו. ההבנה הזאת שהמענה לצימאון הזה הוא לא במרחבי החומר של עוה"ז אלא בתוככי הנשמה, בחלק אלוק ממעל, כאומה וכפרטים ממש.
פתאום הבנתי עוד חלק קטן בכמיהה שלו להתחדשות הפנימית הזאת, שהייתה מכוונת ומחוברת בעצם במהותה לגילוי העצמיות. וכמו שהרב קוק כתב.. "הנאמן לעצמיותו- בן חורין הוא…"
כשהרב סגר שוב את הדברים בקישור לפסח גם שם עלה לי המשפט המופלא הזה- "אני לא חירותי במה שאני עושה אלא באיך שאני עושה"- החירות הזאת שנשמעת מאוד נוכחת במסע שלו העצמי, ברצון להיות חירותי. ההקשבה העדינה לנשמה ולאומר שלה, הפניית המבט לחיבור פנימה.
לא באמת יודעת לדייק במילים, זה הרבה מעבר לדברים שכתבתי פה. הרגשתי ממש שהכל מציף לי את הדמות של עמיחי באופן חזק מאוד. ומתוך כך גם השיעור קיבל הבנה אחרת. קרובה יותר, פנימית יותר, ואפילו מעשית יותר.
ריגש אותי גם להבין שהמשפטים שלו נכנסים אליי עמוק פנימה, אל המקום הזה הנשמתי, נספגים, משפיעים ומגדלים אותי.
תודה שאתם עוסקים בהפצת האור הענק הזה בזמן האבל, כשזה עוד ככ טרי וכואב ולא מתעכל. חוויתי אובדן של אח קטן לפני כמה שנים, והמפגש הזה עם המוות, התחושות והגעגוע הפתאומי זכורים לי מאוד. ככ מוערך ומעיד על תעצומות נפש גדולות כל המפעל הזה, באמת.
תודה שאנחנו זוכים לרוות מעט מים חיים מהמעיין הנובע המופלא הזה.
הוא נוגע ופועם בלבבות של כולנו, ברבבות של מי שלא זכה להכיר אותו בחייו- בנפילתו. אולי כחלק משליחותו המיוחדת בעולם…
מצרפת את הקישור של השיעור.
שנזכה לגאולה שלמה, ברחמים!! בפרט ובכלל, בעזרת ה' בקרוב. שנזכה לראות בתחיית המתים.
חג כשר ושמח, בשורות טובות!