אני לא אשכח לך זאת

"…הִשבע רק, רעי, אם יש יום ותנוח
ועברת ביתי, מה תאמר שם? כזאת:
הוא רדף-הבלים והיה רועה רוח,
אבל מת, כמו איש היודע עשות.

עד הבקר רעי, לא תקום בי עוד רוח,
אך עד בקר – אני לא אשכח לך זאת."

מתוך “שירי עשרת האחים” של נתן אלתרמן,
מחזור “עיר היונה”