ונינו המלך!

אני כל רגע חושב שתצא מהשיחים ותחייך לנו את החיוך מאוזן לאוזן שלך. מנסה לעכל לאט לאט וכל פעם שאני רואה תמונה שלך אני כאילו צריך להבין מה זה אומר "ונינו נהרג" מחדש.

אני אנסה לסכם את התחושות שעולות לי, מהלב ישירות למקלדת, בין ההודעה שנפלת להלוויה, זמן שהוא נקי לחשיבה, להיזכר, לנסות לעכל.

כבר בשבוע הראשון שהגעת לקצרין היית אצלנו בבית, ירקוני קרא לך לעזור לו לעשות לנו דשא סיננטי, וכמובן שהיית שם, ירקוני היה צריך ללכת כמה פעמים ושם דיברנו פעם ראשונה, הכרתי אדם חדש, היית מסור לעבודה, בלי לדעת אם הוא משלם לך וכמה, עבדת כמו מכונה. אמא שלי בשלב מסויים אמרה יאללה אני הולכת לקנות צהריים מה למרוח לכם בלאפה? עכשיו מי לא רוצה לאפה אחרי יום עבודה ועמיחי? לא רצה. "אני רק באתי לעבוד, אני לא רוצה אוכל" (כמובן שנלחמו איתו ודחפתי לו ליד בשניה האחרונה לפני שהיה צריך לנסוע.)

קשה לסכם אדם כזה גדול, אדם כ"כ ערכי, שכל ארץ ישראל בוערת בו מכל איבריו, איך הוא אהב את הארץ, אהב לטייל, לעבוד אותה, הכל מתוך טוהר אמיתי כזה, נקי וישר.

עמיחי- מדריך, דמות לחיקוי, אישיות לדוגמא, חבר יקר, אח. על הכל שמרת לאורך זמן, תמיד רציתי לדבר איתך, ודאגת לתת מענה, לשמוע ממך איך הולך ומה עושים לכם שם, ותכלס רק לשמוע ממך, את הקול הנעים שלך, פשוט נהננו מזה, כל שיח איתך עלה כמה קומות למעלה, בכל דרך שהיה בשבט התייעצנו מה לעשות, ותמיד אני זוכר הייתי מסופק ממה שאמרת, איך דאגת עם יעקב לכל אחד ואחד, שאפחד לא יפגע, שלכולם יהיה חלק, וגם אם זה אומר שאחד ממכם יהיה עם חניך אחד למשך כל היום במחנה.

אני זוכר שדיברת איתו פעם ליד הבית כנסת, העברת לנו איזה לימוד, לפי מה שאני זוכר דיברנו על בזבוז זמן.. ואז אמרת לנו- "תמיד תהיו 100%! אם אתה עובד תעבוד 100%, אם אתה ישן תעשה את זה 100% אל תעשה חצי חצי" וככה הוא חי, היה 100% בכל דבר שעשה!

חודש לפני שהתגייס הגיע לישיבה שלי, דיברנו קצת, הוא סיפר לי שלפני הצבא הוא החליט ללכת לשבת עם משפחות שכולות, לשמוע מהם, לדעת לאיפה הוא הולך, איך הם מסרו את עצמם על הארץ, ביקשת לראות את החדר זיכרון במכינה אצלנו, עברת איתי אחד אחד וסיפרת לי את הסיפור שלו, למדת על לוחמינו, הכרת את מי שמסר נפשו על הארץ, מי שהיה מוכן למות למענה, כמוך.

עשה איתנו צחוקים וידע תמיד לעצור לרצינות, הסתלבטנו ביחד, וידע להיות שקול, כזה הוא, תמיד ידע לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון. נתת לנו למרות העמדה של המדריך והחניך להיות החברים הכי טובים שלך, ללכת למעיינות, טיול בטרטורון, לדבר, ולשמור על קשר עד עכשיו.. אתה אחת מהדמויות הכי משפיעות בחיים שלי!

אני זוכר לא מזמן שדיברנו החברים ואמרנו- "אבל בחתונה של ונינו- יהיה טירוף" הערצנו אותו! בכלל לא מדריך מהשורה, אדם עם מסירות ואהבה אין סופית.
יש לי עוד הרבה לספר, על האישיות, על האדם, ואיך השפיע על כל החניך גם שנים אח"כ, ואישיותו תמשיך להשפיע עלינו כל החיים.. אבל בנתיים צריך עוד לעכל..

משפחת ונינו בטוח שהמון ממנו הגיע ממכם! תודה רבה על הכל, מקווה שנמשיך לשמור על קשר ונשמע סיפורים, נחווה עוד קצת מעמיחי דרככם, לכל דבר אנחנו נשמח לעזור!
יוחאי זפרני