עמיחי היה ממש איש של רצון

איפה זה תפס אתכם? הייתה לי תקופה שהמ"מ שלי לא היה נמצא. החלפתי אותו. כל כמה זמן קראו לי למשרד, הגעתי עם לב דופק על 200, פתאום קראו לי מהחדר סגל אומרים לי שב- ונינו נהרג ואני כאילו וואי וואי, ברור כאילו, מה השאלה? שניה אח"כ וואי אני מת לראות את מה שהוא כתב, אני מת לראות את היומנים. היה תקופה שהייתי איתו בחדר ביד וחברותא סדר בוקר אז ידעתי שהוא כותב.

ברגע הראשון כולם בהלם אבל בשניה השנייה כולם אמרו שאם מישהו מהשיעור היה נופל אז ברור ש.. הוא היה מספר אחת בעיני כולם.

יש לנו קבוצת סיכון באלון מורה הוא היה בטופ.

הוא היה כותב או בסוף היום בחדר מדליק מנורת לילה, יושב חושב. או בבית מדרש. ארי חברותא, אחרי ארוחת צהרים פק"ל, תמיד. היה עולה לבית מדרש שם אוזניות יושב כותב.

כשהוא היה שולח לי שירים הייתי נפעם, לא הבנתי מאיפה הוא מביא את זה. הייתי לומד איתו הרב קוק, הוא היה נותן לי פירוש והוא ממש היה מבין, מתחבר לשפה ונותן את הפירוש המדויק. הייתה תקופה שהיינו לומדים לפני התפילה אורות התורה ואח"כ למדנו מסילת ישרים ותמיד היה שקט מי מסביר ראשון ותמיד הוא היה נותן את הפירוש ולא היה כלום להוסיף אח"כ. הוא ממש היה מתחבר למילים הגבוהות האלה וממש מבין.

גם את הסבא, הרב לוינגר הוא היה מזכיר אותו המון בחיבור לתורת ארץ ישראל. ממש חי את האידאלים.

אני הייתי חברותא שלו בסדר בוקר בשיעור א' בסדק עיון בגמרא והוא ממש היה מתאמץ על זה, משקיע ומתמיד, היינו יורדים להפסקה מכינים קפה ומדברים על איך אנחנו מתקדמים, מה אנחנו משפרים, הוא היה בן אדם מאוד מתמיד, עצמאי. להתווכח איתו היה ממש כיף. המון ענווה ועם זאת עומד על שלו. הייתה לו חשיבה מטורפת. ופול ענווה. אומר מוותר אבל לא מוותר. עצם הלימוד איתו הייתה חוויה מטורפת.

עמיחי היה ממש איש של רצון, הרבה דברנו על השאיפות. אם צריך להגדיר את עמיחי הייתי אומר עליו כח רצון. הוא לא היה מלאך הוא פשוט היה בן אדם, דמות מאוד גדולה אבל הוא בנה את זה בהמון עמל.

הנקודה של עמיחי זה בואו נהיה נאמנים לעצמנו. הוא היה שלם עם עצמו בהמון דברים.

הוא היה מפרגן, ומראה לנו כל הזמן את הצדדים החזקים בנו אבל אצלו הוא תמיד אמר איך אפשר להתקדם, אצלו הוא תמיד רצה עוד הוא אף פעם לא היה בשקט. תמיד רציתי לתת לו סטירה ולהגיד לו תגיד אתה גנוב? מה יש לך? אתה פשוט מטורף! לכל העולם את מפרגן וזה. הוא כל הזמן

חיפשתי רכב להלוויה של סבא שלי, עמיחי נתן לי. בערב הוא מתקשר אלי עצבני שמילאתי לו מיכל שלם במקום חצי מיכל. אמרתי לו: כאילו אתה היית עושה אחרת.. הוא רדף אחרי עצבני איזה תקופה.

עמית