יואל גואטה- ישיבה בברוכין
אין ספור זיכרונות מעמיחי, פחות מילים יותר עוצמות רוח.
היינו יוצאים לטבול ביחד בהפסקת הצהריים במעיין דיר סמאן שבישוב לשם שבשומרון 10 דק נסיעה מהישיבה, אחרי שהיינו טובלים היינו יושבים ומנגנים איזה ניגון שיר של ארץ ישראל ושאלתי את עמיחי איך הוא מרגיש ואיפה הרצון שלו מונח? אז הוא ענה לי אני צריך קצת זמן לחשוב בצורה נקייה מה לבחור, ואז הוא ממשיך ואומר: אני אמרתי להורים שלי שאני צריך קצת שיתנו לי לבד גם אם אני טועה.
ישר קלטתי שגם אם הוא חושב לעשות צעד בחיים הוא ישר חושב על מה ומי זה ישפיע , זוהי הסתכלות של אדם ששם לב לפרטים הקטנים של החיים, העוצמות הגדולות מתגלות בפרטים הקטנים, ולא משנה מה היינו מדברים הוא היה יודע לשאול את השאלות הנכונות בכדי לדייק את השני, תמיד חתר אל האמת. עמיחי הוא חלק בלתי נפרד ממני הולך איתי.